בטוח לאומי-סניף ירושלים נ' ציון בע"מ - חברה לבטוח ואח'

החלטה

בקשת הנתבעים לפסיקת הוצאות.

1.בתיק זה הוגשה תביעת התובע בסדר דין מקוצר כנגד הנתבעים ע"ס 16,378 ₪.

2.נשוא התביעה תאונת דרכים בגינה שילם התובע לנפגע גמלאות בסכום כמפורט בתביעה. בכתב התביעה טען התובע, כי מכוח הסכם אשר נחתם בינו לבין הנתבעים, חייבים הנתבעים לפצותו, באותם מקרים בהם אחראיים הם, לפצות נפגעים מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה – 1965, וכך ביחס לתאונה נשוא התביעה.

על פי הנטען בכתב התביעה, התאונה נשוא התביעה אירעו תוך שימוש ברכב אשר בבעלות צד ג' ומבוטח אצל הנתבעות.

3.הנתבעות הגישו בקשה למחיקת כותרת ובקשה לרשות להגן וטענו בין היתר, כי מדובר בתאונה אשר אירעה בדרך לעבודה וברכב בבעלות המעביד ואין לתובע שיפוי כלפיהן.

4.הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו ידחה הדיון בתיק ללא מועד לפי תקנה 153 לתקנות סדר הדין האזרחי, וזאת עד להכרעת בית המשפט העליון בסוגיית "רכב מעביד" בתיקים המונחים בפניו.

5.ואכן, לאחר פרסום פסק הדין של בית המשפט העליון ברע"א 7161/08 המל"ל נגד הראל ואח', אשר ענינה מבחן הבעלות על הרכב, הסכים התובע כי יינתן פסק דין הדוחה את התביעה כנגד הנתבעות. הנתבעות הודיעו כי עומדות הן על פסיקת הוצאות שנגרמו להן לטענתן בשל ניהולו של ההליך וביקשו להציג קבלות בגין ההוצאות אשר נגרמו להן.

6.הנתבעות הציגו תחשיב הוצאות בגין חקירה ע"ס 798 ₪ וכן שכ"ט עו"ד. ביום7/2/12 סיכמו הצדדים טיעוניהם לעניין ההוצאות בע"פ.

7.לטענת הנתבעים, עובר להגשת התביעה היו בפני התובע הנתונים העובדתיים הדרושים למסקנה כי אין מקום להגשת התביעה מלכתחילה, לטענתם, לא הייתה בין הצדדים מחלוקת עובדתית אלא משפטית בלבד, ומשעמד התובע על טענתו המשפטית אשר נדחתה לימים בבית המשפט העליון, זכאים הנתבעים שיפסקו הוצאות לטובתם.

8.התובע טוען מנגד כי, הרכב היה רשום על שם אדם פרטי ואילו המעביד הינה חברה בע"מ. הכתובת הרשומה הינה כתובתה של החברה ולא של המנהלך הרשום כבעלים. לטענת התובע לאור מעמדו כגוף ציבורי נאלץ להגיש התביעה לאחר שהנתבעים לא פעלו לעמוד בנטל המוטל עליהם לסתור את הבעלות הרשומה, בשלבים מוקדמים יותר.

לטענת התובע מפסק הדין המנחה של בית המשפט המחוזי בתא"ק 2210-06 מיום 30.5.10, עולה כי אין להשית על התובע הוצאות בנסיבות כאלה.

9.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, באתי לכלל מסקנה כי אין להשית על התובע הוצאות. כפי שעולה מהנספחים לבקשת הנתבעים לרשות להגן המעביד הינה חברה בע"מ ואילו הרכב רשום על שם אדם פרטי בשם זהה. יש להניח כי מדובר בבעל החברה. אם כן, מדובר באישיות משפטית נפרדת.

הנתבעות לא סתרו טענת התובע לפיה במועד הגשת התביעה לא הונחה תשתית מספקת אשר היה בה די על מנת להימנע מהגשת התביעה.

10. לאחר הגשת כתבי הטענות הגיעו הצדדים להסכמה דיונית במסגרתה נדחה הדיון בתיק ללא מועד, עד להכרעה בבית המשפט העליון בסוגיה המשפטית. לאחר ההכרעה בבית המשפט העליון הסכים התובע לדחיית התביעה. ההמתנה לפסק הדין של בית המשפט העליון, לא גרמה להוצאות של ממש. כאן המקום להוסיף כישהיה קבוע ליום 29/12/11, התייצבה ב"כ התובע ואילו ב"כ הנתבעים לא התייצבה, אף שלא ניתנה החלטה בבקשה לדחיית הדיון.

11.בנסיבות אלה לא מצאתי הצדקה לפסיקת הוצאות.

ניתנה היום, ט"ו שבט תשע"ב, 08 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: